איך זה להיות עם הרבה אחריות על הכתפיים שלך בכל יום?

אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה, במיוחד כאשר רואים את התוצאות. האוניברסיטה מובילה מהלך אסטרטגי רחב היקף- פיתוח הקמפוס הצפוני של האוניברסיטה- המשתרע על שטח של 230 דונם, שבפועל יכפיל את השטח של הקמפוס. מדובר במהלך היסטורי, שישפיע על דמותה ואופייה של העיר והאוניברסיטה ב-50 השנים הבאות. המהלך הזה יחזק את האוניברסיטה, בין היתר, בהגדלת מספר הסטודנטים, בניית כיתות לימוד ומעבדות-מחקר נוספות ומשתלב היטב גם עם חיזוק פארק ההייטק שהאוניברסיטה שותפה בו, ביחד עם העיריה וחברת גב-ים, כמו גם עם המהלך של מעבר צה"ל לנגב, בדגש על יחידות המודיעין והסייבר. אנחנו עובדים נמרצות על קידום חברות הייטק וסייבר בפארק. בקמפוס הצפוני, צפויה בניה של מעונות סטודנטים חדישים, ובהן כ-1000 מיטות, מה שיחזק את המעורבות החברתית המוכחת של הסטודנטים באוניברסיטה.

 

 

במבט לאחור,במה היית יכולה לעסוק חוץ מעבודתך?

במבט לאחור, יכולתי להמשיך לעסוק בעבודתי הרפואית והמחקרית בתחום הגנטיקה. מגיל צעיר רציתי לעסוק במחקר, תמיד חשבתי שגנטיקה זה מרכז החיים והעתיד, הייתי במגמה ריאלית ולמדתי ביולוגיה. כשהגענו לנושא התא, המורה ביקשה שנכין משהו יצירתי. אותי ריתקה חלוקת התא, והכנתי מודל מפלסטלינה, שבו הכרומוזום של האבא היה בכחול ושל האמא באדום. זה היה האירוע בחיים בו החלטתי שאני רוצה לעסוק בגנטיקה. כשהשתחררתי מהצבא הלכתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית ומשם עברתי ללימודי רפואה . ב-1990, כשהתחיל הפרויקט למיפוי הגנום האנושי, "הבנתי שזאת הזדמנות חיי, היכולת לרדת לרמת הד-נ-א של מחלות שעד אז יכולתי לתאר רק את ההופעה הקלינית שלהן. בהמשך ניהלתי את המכון הגנטי במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. 

 

 

מה הדבר שגרם לרצות לעסוק בעבודתך?

הרצון לתרום באמצעות האוניברסיטה לפיתוחו של הנגב למען עתידה של מדינת ישראל. אוניברסיטת בן גוריון הוקמה במטרה לשמש מנוף לפיתוח הנגב. ביסוס מצוינותה של  האוניברסיטה בתחומי הוראה ומחקר חשובים לאיזור כמו מים, אנרגיות שמש, חקלאות מדברית ולמדינה כמו בתחומי הטכנולוגיה והחברה הייתה בעיני אתגר גדול שיכול לשנות מציאות. בנוסף לכך מעורבותה של האוניברסיטה, סטודנטים וחברי סגל בפעילות בקהילה חינוך, בריאות רווחה, תרבות, משמעותית מאד לקידום אוכלוסיות חלשות ומצמצם פערים כלכליים וחברתיים. גם ההיבט המיוחד הזה של תפקידיה של אוניברסיטת בן גוריון היווה עבורי גורם משיכה גדול לתפקידי הנוכחי.

 

מה,לדעתך, הדבר הכי חשוב בתפקידך?

ישנם הרבה דברים חשובים בתפקידי החל מדאגה לשירות אקדמי מצוין לסטודנטים וקידום יכולות החדשנות והיזמות שלהם, דרך קליטת חוקרים מצוינים שיכולים להוביל לפריצות דרך מדעיות וכלה בפעילות הקרובה לליבי לקידום מעמד הנשים באקדמיה בכלל וברפואה בפרט. פעילות זו קשורה ללא ספק לעובדת היותי אישה אבל גם לערכי האישיים הדוגלים בשיוויון הזדמנויות בכלל ומגדרי בפרט והאמונה ביכולותיהן המיוחדות של נשים להוביל כל מערכת למצוינות.